החלק הכי קשה במינוס?
להגיד לילדים ״נראה״.
את ובעלך קורעים את עצמכם בעבודה, לא מבזבזים על שטויות, ועדיין, כל שקל הולך להחזרי הלוואות. אם יש לכם דירה ואתם שם — יש דרך להחזיר את החמצן לבית ולחזור לנשום.
בחינם, בלי התחייבות: המדריך עם 5 העובדות שהבנק לא יספר לך על ההלוואות שלך, ועוד לינק לקבוצה שבה אני משתף כל שבוע.
ובינינו? הילדים מבינים הכל.
כשהם שוב מבקשים ללכת לחוג,
או שואלים מתי כבר ניסע לאיזו חופשה קצרה,
ואתם נאלצים לענות את אותה התשובה.
״נראה.״
הם מסתכלים לכם בעיניים, ויודעים ש״נראה״ זה בעצם ״לא״.
אני יודע את זה כל כך טוב, כי אני הייתי הילד שעמד בצד השני של ה״נראה״ הזה.
כשאמא הייתה אומרת ״נראה״
כשהייתי בן 8 ורציתי כל כך ללכת לחוג, אמא הייתה עונה לי ״נראה״. ידעתי ש״נראה״ זה בעצם ״לא״. זה תמיד היה ״לא״.
החברים שלי הלכו לכדורגל, לקראטה ולגיטרה. אני? אני חזרתי הביתה. תמיד הסתובבתי עם תחושת פספוס, רק רציתי להיות שם איתם.
כילד, לא הבנתי למה. עברה לי בראש המחשבה שאולי אני פחות חשוב, שאולי משהו אצלי לא בסדר, ולהחברים שלי פשוט מגיע יותר.
רק כשגדלתי הבנתי את האמת: להורים שלי פשוט לא היה מאיפה להוציא עוד 300 שקל בחודש. זה הכל. 300 שקל לחוג. זה לא שהם אהבו אותי פחות, פשוט לא היה להם.
אבל אף אחד לא לימד אותם להתנהל עם כסף.״
והחוגים היו רק הסימפטום. מתחת לפני השטח הסתתרו עוד אלף ״נראה״.
חופשות שלא קרו, ימי הולדת מצומצמים, אופניים מיד שנייה. הכל היה ״נראה״. הכל בעצם היה ״לא״.
כשגדלתי והתחלתי לשאול שאלות.
לפני כמה שנים תפסתי את אבא שלי לשיחה. רציתי להבין איך זה שאף פעם אין כסף למרות שהם עובדים כל כך קשה. כשהסתכלתי על החשבון שלו הייתי בהלם: גיליתי שיש לו 4 הלוואות שונות, ושהוא מחזיר לבנק משהו כמו 10,000 ש״ח כל חודש, בזמן שיש לו דירה ששווה מעל מיליון וחצי. זה שרף לי מבפנים. איך הגיוני שאדם שמחזיק נכס מקבל מהבנק תנאים כאלה גרועים?
למעשה, הוא שילם בכל חודש את מה שאני מכנה ״המשכנתא השנייה הסמויה״ — ערימת הלוואות קטנות ומפוזרות בריבית מהגבוהות שיש, שפשוט יושבת על הגב של המשפחה בלי שאף אחד שם לב בכלל.
ועוד משהו שכדאי לדעת, כי הוא עובד גם כשלא עושים כלום: הריבית על המינוס נכנסת בחזרה לתוך המינוס. כלומר בחודש הבא משלמים ריבית גם עליה, ובחודש שאחריו גם על זה. אף אחד לא צריך להחליט משהו היום, אבל חודש שעובר הוא לא חודש ניטרלי.
התחלתי לחפור בזה. הייתי חייב להבין איך אפשר להוציא אותו מהבור הזה. הרי זה לא שהיה לו איפה לחתוך — הוא לא חי חיי מותרות, ההוצאות שלו היו הבסיס של הבסיס.
ואז נפל לי האסימון...
את הבנק פשוט לא מעניינת הדירה. מבחינתם, אבא שלי הוא בסך הכל המשכורת שנכנסת בעשירי לחודש. לא מעניין אותם שיש לו דירה כביטחון, לא מעניין אותם שהוא אדם אחראי. מבחינת הבנק, אבא שלי הוא פשוט מינוס כרוני. הוא סיכון שגוזרים עליו ריבית.
הייתי חייב להבין אם יש לזה פתרון
הפכתי כל אבן כדי להבין איך יוצאים ממעגל ההלוואות הזה. עד שגיליתי משהו ששינה את התמונה: יש דרך אחרת. הבנתי שאפשר להשתמש בנכס שיש לו כדי לסגור את ההלוואות הקטנות שחונקות אותו בריבית.
עזרתי לאבא שלי ליישם את זה. ההחזר החודשי שלו ירד ב-4,000 ש״ח, והוא סוף סוף חזר לנשום.
זה המספר שלו, לא הבטחה שלכם. אצל כל משפחה זה נראה אחרת — מאות עד אלפי שקלים בחודש, בכפוף לבדיקת התאמה.
ואז הבנתי משהו מטורף.
אבא שלי ממש לא היחיד. יש אלפי משפחות שחיות בדיוק באותו הלחץ, ורק צריכות את הידע הזה. רק שאף אחד לא טורח לספר לנו איך יוצאים מזה.
ואתם חייבים להבין: אתם לא אשמים. אף אחד מעולם לא לימד אתכם איך המערכת הזו עובדת, או איך לגרום לבנק להפסיק לחנוק אתכם.
כמה חמצן אפשר לשחרר אצלכם?
אם את שואלת את עצמך אם זה בכלל רלוונטי אצלכם — יש דרך לדעת. ארבע שאלות קצרות, בערך 20 שניות.
סך ההלוואות (בלי משכנתא):
ומה המצב עם דירה?
ואיך נראה אצלכם סוף החודש, בדרך כלל?
בשלב הזה לא צריך להשאיר שום פרט — התשובות רק עוזרות לי לדייק בשבילכם.
עוברים על התשובות שלכם…
החלטתי שזו תהיה המשימה שלי.
להקים קהילה למשפחות שכבר נמאס להן לחשב כל שקל, ושרוצות ללמוד שאפשר גם אחרת.
שפחות ילדים יגדלו עם התחושה שבגלל כסף הם שווים פחות מאחרים.
שפחות הורים יצטרכו להשפיל מבט ולומר ״נראה״ כשהם בעצם מתכוונים ל״אין״.
שיותר משפחות ידעו שיש דרך להרים את הראש מהמים, גם אם הבנק לא מספר להן עליה.
וגם — הבדיקה הקצרה שלמעלה בודקת כמה חמצן אפשר להחזיר לתזרים אצלכם.
תקשיבי רגע, את לא לבד.
וזה הרבה יותר נפוץ ממה שנדמה לך
והגיע הזמן שנדבר על זה פתוח, בלי להתבייש.
בדיוק בגלל זה הקמתי את הקהילה הזאת. כדי להראות לכולם שזאת לא גזירת גורל ושכולם יכולים לצאת מזה.
כל שבוע אני משתף שם כלים פרקטיים להתנהלות נכונה בשפה בגובה העיניים. מידע על כסף שהיה אמור להיות נגיש לכולנו מזמן.
ואתם מוזמנים לשאול, לשתף ולהתייעץ עם משפחות בדיוק כמוכם, בלי שאף אחד ישפוט.
כי כשאנחנו מפסיקים להסתיר את המינוס ולוקחים את העניינים לידיים, פתאום הכל נראה אפשרי.
אני לא יועץ פיננסי, אני בסך הכל למדתי את זה בשביל אבא שלי — והנה שלושה דברים שכתבתי שם בשבועות האחרונים:
תיכנסו לאפליקציה של הבנק ותחפשו איפה כתוב ריבית עו״ש. ברוב המקרים זו הריבית הכי גבוהה שיש לכם, גבוהה מכל הלוואה. והיא נכנסת בחזרה לתוך המינוס, אז בחודש הבא משלמים ריבית גם עליה.
כשמציעים לכם לסדר את ההחזרים, השאלה היא לא כמה אשלם בחודש אלא כמה אחזיר בסך הכל עד הסוף. אפשר להוריד החזר חודשי פשוט בפריסה ליותר שנים — מרגיש כמו הקלה, ובסוף מחזירים יותר. מי שלא רוצה לענות על השאלה הזאת, כבר ענה לכם.
השיחה על הכסף עם בן או בת הזוג הולכת אחרת כשהמספרים כתובים על דף אחד מול שניכם. במקום שניים שמאשימים אחד את השני, יש שניים שמסתכלים על אותו דף.
ואם בא לך רק לקרוא שם בשקט ולא לכתוב כלום — זה לגמרי בסדר. אף אחד לא חייב לכתוב שם שום דבר.
מה יש בפנים:
המדריך המלא — חמש עובדות על ההלוואות שלכם: למה הלוואה קטנה עולה לכם פעמיים, למה הבנק שלכם לא סופר את הדירה שברשותכם, ולמה דווקא הוא לא הכתובת לסדר את זה.
הסבר פשוט איך נראה סידור מחדש של ההחזרים שמבוסס על הנכס, ואיך בודקים אם זה מתאים לכם בלי לשלם שקל מראש.
לינק לקבוצה שבה אני משתף כל שבוע דברים בגובה העיניים. בלי מכירות, ובלי חובה לכתוב שם משהו.
רק משהו קטן: אם לפחות 15% מההכנסה שלכם הולכת בכל חודש להחזרי הלוואות (לא כולל משכנתא) — המדריך והקהילה הזו נבנו בדיוק בשבילכם.
בואי נעשה את הצעד הראשון — את ובן הזוג, ביחד.
תשאירו פה פרטים. בעמוד הבא יש כפתור אחד לוואטסאפ, ומשם המדריך המלא והלינק לקבוצה מגיעים אליכם מיד. עותק נשלח גם למייל. בלי אותיות קטנות, בלי התחייבות.
לוואטסאפ — שם אני שולח לכם את המדריך ואת הלינק לקבוצה.
כדי להמשיך צריך לסמן את התיבה למעלה.
הפרטים מאובטחים · לא נשלח ספאם